אני לא יודעת מי החליט להתחיל להשתמש במילים אלו, מה שאני חושבת שזה הפך להיות עוד סוג של משבצת סגורה ביומן של הורים עובדים, עייפים

"נו כבר, כמה זמן לוקח לך? למה אתה לא נועל את הנעליים? כל בוקר זה אותו הדבר! נשבר לי!" המשפט זה הפך להיות המנטרת בוקר

כלנו יודעים כיצד לדבר, אבל לתקשר זה כבר סיפור אחר. איך מצליחים להגיע לכך שאנו מדברים ומקשיבים לנו. איך ללמוד להקשיב לאחר. איך להצליח לשמור

הרבה פעמים כאשר הילד מועד אנו אומרים לו לקחת אחריות. השאלה היא אחריות מהי והיכן לוקחים אותה. כלי זה מלמד מהי התנהלות הגיונית ומקדמת כיצד

זכות בחירה. בואו נדבר רגע על זכות הבחירה. כשאנחנו מסתכלים על זה מנקודות המבט של ילדים, מה זה אומר? ל.רון האברד אמר ״זכות הבחירה היא

הרבה פעמים הורים שואלים אותי מתי התקופה הכי טובה להתחיל בלימודי הוראה מתקנת, או באימון אישי וקבלת כלים במידה והילדים שלי זקוקים לזה? התשובה שלי

חופש הוא צורך, אבל… "כאשר היחס בין חופש למחסומים יוצא מאיזון יותר מדי, התוצאה היא אומללות". "אדם שכל הזמן מתכנן תוכניות איך 'לצאת מדברים' יהפוך

בבית הספר הילדים שלנו מקבלים המון ידע. השאלה היא האם הם יודעים כיצד לעבד אותו וכיצד להפיק ממנו את מה שהם צריכים. התשובה לכך היא

תודה רבה! צמד מילים שמעלים חיוך ממלאים את הלב בשמחה ומרימים כל אחד ואחד מאיתנו. אני רוצה רגע לשתף אתכם בהצלחה של מתאמנת מקסימה שלי.