"נו כבר, כמה זמן לוקח לך?
למה אתה לא נועל את הנעליים?
כל בוקר זה אותו הדבר! נשבר לי!"
המשפט זה הפך להיות המנטרת בוקר היומית בהרבה בתים.
הרבה אמהות ואבות אשר צריכים גם הם לצאת מהבית לעבודת יומם מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם ילדים מנומנמים שלא משתפים פעולה. חוסר ההתקדמות מכניס את המערכת ליותר לחץ ובמקום להתחיל את הבוקר בצורה נעימה, הכל מתחיל הפוך על הפוך לכולם.
בואו נחשוב רגע ביחד, בעצם איפה הבעיה?
נגיד שבעבודה שלכם יש פרויקט לקראת סיום.
זה פרויקט ארוך מתיש משהו שאתם לא הכי בקטע שלו והוא לא ממש עושה לכם את זה.
לטובת זה יש איזו פעולה יומיומית מעצבנת שאתם צריכים לעשות, איך זה זורם לכם? ואז עוד מגיע מישהו ומתחיל לדחוק בכם ולבוא בדרישות וטענות. אתם בטח מבינים את ההשוואה.
מה היה קורה אם באותו מצב אותו אדם היה בא ויושב איתכם.
מודה שזה לא הפרויקט הכי מלהיב. מודה לכם על כל מה שעשיתם עד היום.
חושב איתכם איך אפשר לשכלל את הדברים ומציע הצעות ייעול.
בגדול אנחנו והילדים שלנו מבחינה תקשורתית אותו דבר.
ממש אותם דברים שגורמים להם לרצות לשתף פעולה יעודדו גם אותנו.
דברים שמגיעים ממקום של הבנה משותפת ורצון טוב יעודדו גם אתכם וגם אותם לשינוי.
ילד הוא פשוט אדם שעוד לא הגיע לבגרותו.
לכן בעזרת אותה השפה שאתם אוהבים שפונים אליכם תצליחו לשנות את הבוקר שלכם מקצה אל הקצה.