בעולם המודרני של היום כאשר מעמסת פרנסת הבית נופלת על שני בני הזוג, בשילוב עם עולם עסקים תובעני ומשרות מלאות מוביל לכך שהורים אוהבים שמאוד משתדלים ועובדים קשה כדי להצליח להעניק לילדים שלהם את המקסימום, מגדירים לעצמם זמן שבו הם מתפנים לילדים.

גם אני כמאמנת הורים ממליצה על זה במצבים מסוימים אבל האם זה הפתרון הטוב ביותר?

לדעתי יש פתרון טוב יותר.

מה אתם אומרים שבמקום לקבוע עם הילדים שלכם פגישה בשעה ויום מדויקים כדי שהם יהיו זמן האיכות שלכם יחד, תחליטו שכל זמן שלכם עם הילדים יהיה זמן איכותי!

• אתם מסיעים את הילד תהיו נוכחים עזבו את השיחות הפרטיות או השיחות עם העבודה לזמן אחר.

• אתם ממתינים לילד שיצא מהחוג, תקשרו עם האחים האחרים, תתעניינו בהם, שחקו איתם, אל תפנו את תשומת הלב להודעות מהעבודה ותיפנו לילדים רק כדי להעיר ולהרגיע את העניינים בזמן ריבים ביניהם.

• אל תיתנו את המכשיר טלפון של האח הגדול שכרגע בחוג כדור רגל לאח הקטן כדי שיהיה שקט, תביאו משחק ושחקו איתו, תביאו ספר וספרו לו סיפור בזמן ההמתנה.

• למדו אותו בזמן הזה צבעים, מספרים, אותיות ויש המון מה לעשות עם ילדים בכל הגילאים חוץ מאשר להדביק להם או להדביק אותם לטלוויזיה, אייפד או טלפון חכם בעל מסך כזה או אחר.

כאשר תהפכו כל זמן שלכם עם ילדכם לזמן איכותי לא תצטרכו לקבוע במיוחד "זמן איכות" עם ילדיכם. הילדים מרוויחים הורה נוכח, תקשורת חיובית ועוד חופן מלא של חוויות. אז כן. כל ההודעות והאימיילים החשובים ידחו ותאלצו לחזור אליהם אחרי שהילדים ילכו לישון. אבל ביננו, הזמן עובר כל כך מהר, אל תתנו לקידמה לשדוד מהילדים שלכם את הדבר החשוב ביותר בחייהם – אתכם!

הפכו כל זמן שלכם עם ילדכם לזמן איכותי.

המשפט זה הפך להיות המנטרת בוקר היומית בהרבה בתים.

הרבה אמהות ואבות אשר צריכים גם הם לצאת מהבית לעבודת יומם מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם ילדים מנומנמים שלא משתפים פעולה. חוסר ההתקדמות מכניס את המערכת ליותר לחץ ובמקום להתחיל את הבוקר בצורה נעימה, הכל מתחיל הפוך על הפוך לכולם.

בואו נחשוב רגע ביחד, בעצם איפה הבעיה?
נגיד שבעבודה שלכם יש פרויקט לקראת סיום.
זה פרויקט ארוך מתיש משהו שאתם לא הכי בקטע שלו והוא לא ממש עושה לכם את זה.
לטובת זה יש איזו פעולה יומיומית מעצבנת שאתם צריכים לעשות, איך זה זורם לכם? ואז עוד מגיע מישהו ומתחיל לדחוק בכם ולבוא בדרישות וטענות. אתם בטח מבינים את ההשוואה.

מה היה קורה אם באותו מצב אותו אדם היה בא ויושב איתכם.
מודה שזה לא הפרויקט הכי מלהיב. מודה לכם על כל מה שעשיתם עד היום.
חושב איתכם איך אפשר לשכלל את הדברים ומציע הצעות ייעול.

בגדול אנחנו והילדים שלנו מבחינה תקשורתית אותו דבר.
ממש אותם דברים שגורמים להם לרצות לשתף פעולה יעודדו גם אותנו.
דברים שמגיעים ממקום של הבנה משותפת ורצון טוב יעודדו גם אתכם וגם אותם לשינוי.

ילד הוא פשוט אדם שעוד לא הגיע לבגרותו.

לכן בעזרת אותה השפה שאתם אוהבים שפונים אליכם תצליחו לשנות את הבוקר שלכם מקצה אל הקצה.

הכל דברים חשובים מאוד לכל אדם ולתלמידים בפרט. כמה מתסכל זה לחוש שלא שומעים אתכם או שאתם לא מצליחים להתרכז? במסגרת כלי זה תלמדו כיצד ותצליחו (אתם וילדכם) לנהל את התקשורות שלכם עד כדי כך שתגיעו למצב שבו את חשים שאתם נעים בכיוון שרציתם.

אתם שולטים בתקשורות שלכם. שומעים אתכם ואתם מקבלים את הנתונים הנחוצים לכם.

אשמח לעמוד לעזרתכם, מוזמנים לפנות אלי

לקחת אחריות היא להודות ולהבין שמה שקרה אני הוא שגרמתי לכך. כאשר אדם לא מבין זאת הוא מתחיל לתרץ תירוצים ולהאשים אחרים. במקרה כזה עד שילמד כיצד לפעול באופן שונה ומועיל ההתדרדרות מובטחת.

קורס זה מלמד כלים פרקטים ופשוטים ליישום בחיים ומשנה התנהלות של כל אדם ואדם.

בואו נדבר רגע על זכות הבחירה.

כשאנחנו מסתכלים על זה מנקודות המבט של ילדים, מה זה אומר?

ל.רון האברד אמר ״זכות הבחירה היא מעל אחריות״

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור טרי ביותר על זכות הבחירה ועד כמה היא חשובה.

משפחה מקסימה שעבדה איתי עם ילד מקסים שבזמנו היה כבן 12.
בתחילה הוא היה במצב, שמאפיין בימנו יותר מתמיד ילדים בני גילו, של חוסר מוטיבציה ללמוד וחשש והיסוס מבחינה חברתית. הילד הזה עבר שינוי אדיר והפך להיות עם מטרות, כוכב בקבוצת הספורט שלו ואהוב וחברותי מאוד בחברה. מבחינתו ומבחינת הסביבה היה במקום מעולה. אבל בעיקבות השנה הראשונה של הקורונה שגרמה נזק כלכלי למשפחה, הם נאלצו לעזוב את הארץ, תוך חודש סגרו הכול והודיעו לילדים שעוזבים. הילד נאלץ להיפרד מכל אשר יצר ולא הצליח להיסתגל. עבר מבית ספר אחד לשני ועדיין היה עצוב ובדיכאון על פי ההורים.

בשיחה שלי איתם הבנתי שהדבר הראשון שלא עשו זה לנהל שיחה עם הילדים. ההרגשה שאף אחד לא נתן תוקף לזכות הבחירה שלהם, לשאול להתיעץ ולהסביר לילדים את המצב, לתת להם את הזמן להבין ולהסתגל נתנו את אותותיהם. הדבר המדהים היה איזה שינוי אדיר השיחה החשובה שביצעו איתו אפילו לאחר מעשה עשתה לו. עצם השיחה והשיתוף החזירה לו את שמחת החיים, את הביטחון שהוא חשוב, את ההבנה שיש לו אפשרויות. זה לא אומר שהכול כרגע קל לו, או לאחיו. אבל זה אומר שכרגע הם יותר פנויים להסתכל, להכיר לבחור ולהסתגל.

התשובה שלי היא כל השנה!

אבל האמת, הכי מומלץ, זה בחופשים הגדולים.

החופש הגדול, חופשת סוכות וחופשת הפסח.

הסיבה היא שבחופשים לילדים יש פחות לחצים המגיעים ממחויבויות אחרות, כמו חוגים ושיעורי בית. הם פנויים ללמידה וזו הזדמנות נהדרת להתחיל לעבוד עם איתם על אימון אישי או הוראה מתקנת בלי כל שאר הלחצים.

כמו כן חשוב מאוד להגיע איתם להסכמה לכך מראש, ממש לא לאלץ אותם. וגם אז תקבעו להם מפגש אחד או שניים על מנת להיכנס לתוך התהליך בקצב נכון ומתוך הבנה ורצון משותף. בכל מקרה חשוב שתעשו זאת חוויתי. ולא פחות חשוב, לא לסגור להם את כל החופשה. גם חופש זה דבר חשוב והילדים ממתינים לו. סגירת כל החופש לטובת למידה עלולה לגרום להם לאנטי כלפי למידה וכלפי התהליך.

"כאשר היחס בין חופש למחסומים יוצא מאיזון יותר מדי, התוצאה היא אומללות".

"אדם שכל הזמן מתכנן תוכניות איך 'לצאת מדברים' יהפוך לאומלל. לאדם שמתכנן 'להיכנס לדברים' יש סיכוי הרבה יותר גדול להיות מאושר".

ל.רון האברד

הרבה אנשים היו רוצים שהילד שלהם במקום להיות כל היום במחשב יתחיל "להיכנס לדברים" ולהתעניין בעולם שמעבר למסך.

אם גם אצלכם זה המצב, אשמח לעמוד לעזרתכם

מוזמנים לפנות אלי

התשובה לכך היא לרוב לא. על מנת לדעת לדעת כיצד לטוס, על האדם ללמוד להטיס מטוס. על מנת לנהוג מכונית על אדם ללמוד כיצד לנהוג על מנת לדעת כיצד ללמוד על אדם ללמוד כיצד ללמוד.

למעשה כל אדם שניגש ללמידה נתקל במחסומים שהם בלתי נראים לעין הבלתי מיומנת. מחסומים אלו הם שמדליקים אצלו תגובות פיזיות ומנטליות אשר מתפרשות כהפרעות כאלה ואחרות.

מי שלומד כיצד לזהות את המחסומים האלה וכיצד לטפל בהם בהם עולה על דרך המלך ויוכל ללמוד כל דבר שרק ירצה.

אשמח לעמוד לעזרתכם, מוזמנים לפנות אלי

צמד מילים שמעלים חיוך ממלאים את הלב בשמחה ומרימים כל אחד ואחד מאיתנו.

אני רוצה רגע לשתף אתכם בהצלחה של מתאמנת מקסימה שלי. זה סיפור של ציון רגעים של הבנות והצלחות שלה וממנו אפשר להבין את נקודת ההתחלה ואת השיפורים ואת התהליך שלה. אני מציינת זאת כי זה דבר שאני מציעה למתאמנים שלי לעשות, לכתוב על חוויות טובות, רגעים מאושרים, הצלחות והבנות שלהם עבור עצמם. כדי שיוכלו למלא את עצמם כאשר קשה להם. שיוכלו לחזור לרגעים הטובים בהם הם צלחו את הקושי והצליחו לעבור דרך.

על מנת שיראו את נקודת ההתחלה ואת הדרך שעשו וכדי שיהיו גאים בעצמם ובדרך שהם עשו ושיחזירו לעצמם את שמחת החיים ואת המטרות שאי שם זנחו.